וקס נ' רם- אדרת הנדסה אזרחית בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשת התובע (המבקש) מיום 29/1/2014, לאפשר לו להשלים תצהיר העדות מטעמו (במסגרתה הוגשה גם בקשה למתן הוראות בדבר חקירת עדי המשיבים).

ואלו נימוקי הבקשה- בעיקרם: למקרא שמונת תצהירי העדות מטעם המשיבים עולה צורך במתן עדות משלימה תוך צירוף מסמכים שמסתבר עתה כי נעשו רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים; במסגרת תצהירי עדות מטעם המשיבים נדרשו הם לפרטי פרטים של פרוייקטים ומשימות שלגרסתם לא בוצעו על ידי המבקש כיאות והמבקש לא ידע מהן טענות המשיבים כלפיו שבגינן פוטר, המבקש לא ידע על הבעייתיות בתפקודו ולו לכאורה וזו פורטה לראשונה רק בתצהירים והמסמכים בעניין זה אף לא גולו אף במסגרת גלמ"ס; לפיכך התובע לא פירט מסמכים שבדיעבד נראה כי היו רלוונטיים להליך זה ולכן מבוקש להשלים עדותו במסגרת עדות משלימה בתחילת הדיון הקבוע ליום 4/3/2014 או להגיש תצהיר משלים ולהגיש מסמכים נוספים.

ביום 3/2/2014 הוגשה תגובת המשיבים והם מתנגדים לבקשה מעיקר הנימוקים שלהלן: לבקשה לא צורף תצהיר בתמיכה לטענות העובדתיות בה; לא פורט אופי הראיות הנוספות וכן "ההפתעות" בעטיין יש לאפשר למבקש להגיש תציר מתוקן; הבקשה היא ניסיון חסר תום לב לבצע מקצה שיפורים בעדותו הרעועה; היעתרות לבקשה תביא להיפוך סדרי הראיות ותפגע בזכויות הדיוניות של המשיבים; טענת המבקש שהופתע מטענת המשיבים אינה נכונה ואף בכתב התביעה ובתצהירו התייחס המבקש לנסיבות פיטוריו (מילואים) ואף מראיותיו- עולה כי החברה סיימה ההתקשרות עימו נוכח חוסר שביעות רצון מהתנהלותו וכך גם נטען בכתב ההגנה; ככל שלמבקש היתה בקשה לפירוט מדוקדק על אודות סיבת פיטוריו הרי שעמדה לו ההזדמנות לברר כאמור במסגרת ההליכים המקדמיים בין הצדדים; המבקש טען לגרסתו והציג ראיותיו כפי שמצא לנכון; המשיבים בתצהיריהם סתרו את גרסת המבקש לרבות חזרו והבהירו הנימוקים שהביאו לפיטוריו; לאחר שהוגשו תצהירי המשיבים מנסה הלה לבצע מקצה שיפורים; מנסה להשיג על שיטת המשפט האדברסרית בדבר סדר הבאת ראיות; המבקש יכול היה להביא הראיות בשלב המתאים שכן המסמכים שהוא מבקש להביא כעת היו ברשותו עוד בעת פרשת התביעה – וגם אם לא כולם, היה באפשרותו להביאם במועד מוקדם יותר; אף לשיטתו לא גולו המסמכים בתצהיר גילוי מסמכים ועל כן, וללא כל צידוק למחדלו, אינו רשאי להגישם כעת; המבקש הצהיר בתצהיר גלמ"ס כי למעט המסמכים שגילה אין עוד ברשותו מסמכים נוספים הרלוונטיים להליך וזאת לאחר חקירה ודרישה; ע"פ החלטת ביה"ד מיום 30/4/2013 היה על הצדדים להגיש ראיותיהם בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם אלא שאף שהיו בידיו, המבקש בחר שלא להגישם; אין בהגשת שמונה תצהירים כדי להצדיק בקשתו, אומנם המשיבים הודיעו על שלושה עדים אלא שבעת איסוף הראיות והכנת העדויות הסתבר כי יש להגיש תצהירים נוספים; מבוקש להשית על המבקש הוצאות משפט.

ביום 3/2/2014 הוגשה בקשה לאפשר לתובע ליתן תשובתו לתגובה. בקשתו, הלכה למעשה, אינה אלא תשובתו גופא, הגם שטרם ניתנה החלטתנו בעניין זה.

לאחר שבחנו טענות הצדדים- החלטתנו כדלקמן:

ביום 3/11/2011 הגיש המבקש תביעה ובה טען, בין היתר, לפיטוריו מחמת מילואים.

כבר בכתב ההגנה (4/12/2011) נטען כי המבקש פוטר מחמת חוסר שביעות רצון מהתנהלותו (ס' 5) וצורף מסמך שכונה "פרוטוקול ישיבת שימוע לפני פיטורים".

ביום 23/10/2012 הגיש המבקש כתב תביעה מתוקן. דא עקא- בבקשתו להגשת כתב תביעה מתוקן כמו גם בכתב התביעה המתוקן- לא תיקן / הבהיר דבר בקשר עם נסיבות סיום העסקתו, חרף העובדה כי לכל הפחות בשלב זה, כבר שמע המבקש את הסיבה לפיטוריו אצל המשיבים שבקשר להתנהלותו, לכאורה.

ואדרבא, המבקש שב על טענתו כי פוטר מחמת מילואים ובהתאמה אף נתבקש ביה"ד לצרף את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כידיד ביה"מ והבקשה נתקבלה (החלטה מיום 28/11/2012).

ביום 11/12/2012 הוגש כתב הגנה מתוקן מטעם המשיבים- והם חזרו על טענתם לפיטוריו מחמת חוסר שביעות רצון (ס' 8).

הנה כי כן- הגם שהמשיבים טענו כללית בעניין זה, טענת המשיבים כי המבקש פוטר מחמת חוסר שביעות רצון מתפקודו היתה ידועה לו כבר בשלב זה ורשאי היה הוא לפעול כפי שמצא לנכון. כך למשל- יכול היה המבקש לפנות בבקשה לגילוי מסמכים ספציפי, שאלונים או מתן פרטים נוספים. לגבי שני סוגי ההליכים האחרונים, הגם שניתנים הם במשורה בבית הדין לעבודה עדיין יכול שמתקיימים הם בנסיבות הרלוונטיות. לפיכך, נדחית גם טענת המבקש כי "נאלץ" לעסוק בניחושים (ס' 5 לתשובה).

לכך עוד נוסיף, כי גם טענתו כי פרוטוקול השימוע שצורף על ידי המשיבים הוא מסמך פיקטיבי (ס' 8 לתשובתו), לא הועלתה בכתב התביעה המתוקן. לכל הפחות, כבר בעת הגשת כתב ההגנה, ברי כי לא מדובר בראיה חדשה או מפתיעה שלא ניתנה למבקש הזדמנות להזימה. כך גם ככל שיש ממש בטענתו לכאורה, כי לא נערך לו שימוע וכי לא ידע על נסיבות פיטוריו מחמת תפקודו (זאת בלי לקבוע מסמרות בעניין זה, שיתברר לאחר שמיעת הראיות בהליך זה).

בהחלטת ביה"ד (30/4/2013) נקבעו סדרי הדין בתיק. נקבע כי הצדדים יגישו עדויותיהם בתצהירים "בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם", המבקש ראשון והמשיבים אחרונים והריהו סדר הבאת הראיות המשפטי המקובל במחוזותנו. מעבר להחלטה מפורשת זו- הלכה פסוקה היא כי בעל דין יגיש ראיותיו במקשה אחת.

התובע הגיש תצהיריו ביום 25/8/2013 והמשיבים ביום 22/12/2013.

כל צד חזר על גרסתו המקורית בסוגית הפיטורים בהרחבה ואף המבקש מצידו- טען טענות חדשות וצירף מסמכים חדשים בקשר עם תפקידו ותיפקודו- כפי שמצא לנכון (למשל ס' 5-7 לתצהירו והנספחים שצורפו).

והנה, רק ב – 29/1/2014, בחלוף חודש בקירוב, הוגשה הבקשה מושא בקשה זו.

אין לדעת מדוע הוגשה דווקא בעיתוי שהוגשה.

כך גם אין להבין מדוע הוגשה כפי שהוגשה: הבקשה הוגשה ללא תצהיר בניגוד לדין ודי בכך לדחותה. גם לגופא- כלל לא ברור מה מבוקש להצהיר בתצהיר המשלים שהגשתו מבוקשת ואין לדעת אלו ראיות חדשות שלא ידע המבקש על אודותיהם קודם לכך- מבוקש להגיש כעת. גם לתשובה מטעמו לא צורף תצהיר לבקשה, אף לא נטען כללית לגופן של הראיות שברצונו לצרף, לטיבן ולרלוונטיות שלהן להליך דנן.

זאת חרף טענותיהם הענייניות של המשיבים בתגובתם לבקשתו.